הנביא עמוס (ישראל)

עמוס לא היה נביא מקצועי אלא ״בוקר ובולס שקמים״ מתקוע שביהודה, שנשלח צפונה לבית אל בימי ירבעם השני, ״שנתיים לפני הרעש״ (עמוס 1:1). הוא פותח בנבואות על דמשק, עזה, צור, אדום, עמון ומואב (״על שלושה פשעי... ועל ארבעה״) ואחר כך מפנה את אותה נוסחה אל יהודה ולבסוף אל ישראל, שעשיריה ״מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים״. הוא לגלג על נשות שומרון העשירות וכינה אותן ״פרות הבשן״, גינה את השוכבים על ״מיטות שן״, והביא את אלוהים דוחה חגים וקורבנות: ״ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן״ (5:24).

אמציה כוהן בית אל הלשין עליו למלך וצווה עליו לחזור ליהודה; עמוס השיב: ״לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי״. ספרו מסתיים בהבטחה להקים ״את סוכת דוד הנופלת״. חפירות בחצור ובאתרים אחרים חשפו שכבות חורבן שארכאולוגים רבים קושרים לרעש שלו, ומרטין לותר קינג ציטט את 5:24 בנאומו ״יש לי חלום״ ב־1963.