מישע (מואב)

מישע היה מלך מואב, ממזרח לים המלח, ושלט מדיבון. לפי מלכים ב׳ 3, היה בעל צאן ששילם לישראל מס של 100,000 כרים ו־100,000 אילים צמר, ומרד לאחר מות אחאב. יהורם מלך ישראל, יהושפט מלך יהודה ומלך אדום פלשו וצרו עליו בקיר חרשת, עד שמישע הקריב את בנו הבכור על חומת העיר והפולשים נסוגו.

מישע סיפר את צדו בסיפור על מצבת מישע, או אבן מואב, כתובת בזלת שחורה בת 34 שורות שנמצאה בדיבון ב־1868. תושבים מקומיים ניפצו אותה זמן קצר לאחר מכן, והיא שוחזרה בעזרת טביעת נייר שנעשתה עבור שרל קלרמון־גאנו, וכיום היא בלובר. מישע כותב ש"עמרי מלך ישראל" דיכא את מואב משום שכמוש כעס על ארצו, מתגאה ש"ישראל אבד עולם", ואומר שכבש את נבו וגרר את "כלי יהוה" לפני כמוש. זוהי ההזכרה הקדומה ביותר הידועה של אלוהי ישראל בשמו מחוץ למקרא, ואחת הכתובות הארוכות ביותר מתקופת הברזל באזור.