הגדת סרייבו

הגדת סרייבו נוצרה בקטלוניה, כנראה בברצלונה, בסביבות 1350, על קלף עגל מולבן מעוטר בנחושת ובזהב. לפני נוסח ההגדה באים 34 עמודי ציורים, מבריאת העולם וסיפור האבות ועד יציאת מצרים ומות משה, ואחריהם סצנות של פסח ומשפחה בליל הסדר. היא בין ההגדות המאוירות היפות ביותר של יהדות ספרד. כשהוצאה מספרד ב־1492 הגיעה לאיטליה עד 1609, כשהצנזור ג׳ובאני דומניקו ויסטורינו כתב בה שאין בה דבר נגד הכנסייה, מה שהציל אותה משריפה. כתמי יין מראים שהשתמשו בה על השולחן.

ב־1894 נמכרה למוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה בסרייבו, שם היא שמורה עד היום. במלחמת העולם השנייה החביא אותה מהגרמנים ספרן המוזיאון הראשי, דרוויש קורקוט, חוקר מוסלמי; הוא ואשתו, שהחביאו גם נערה יהודייה, מוכרים ביד ושם כחסידי אומות העולם. במצור על סרייבו בשנות ה־1990 נשמרה בכספת בנק, והיא שוחזרה ב־2002.