תרגום השבעים

תרגום השבעים הוא התרגום היווני של התורה שנעשה באלכסנדריה בימי תלמי השני פילדלפוס; שאר ספרי התנ״ך תורגמו במאתיים השנים שלאחר מכן. שמו, בלטינית ״שבעים״ (בקיצור LXX), בא מאיגרת אריסטיאס, המספרת שהמלך רצה את התורה היהודית לספרייתו הגדולה ושבעים ושניים זקנים, שישה מכל שבט, ששלח הכהן הגדול אלעזר, השלימו את המלאכה באי פארוס ב־72 ימים. התלמוד (מגילה 9א–ב) מוסיף שהזקנים הושבו בחדרים נפרדים והפיקו תרגומים זהים, כולל אותם שינויים מכוונים.

פילון מתאר חג שנתי בפארוס לציון התרגום, ואילו מסכת סופרים המאוחרת משווה את היום למעשה העגל, וצום ב־8 בטבת נקבע לציינו. תרגום השבעים איפשר ליהודים דוברי יוונית לקרוא את כתבי הקודש שלהם, שומר נוסחים השונים מנוסח המסורה, שחלקם מאושרים במגילות ים המלח העבריות, והפך ל״הברית הישנה״ של הכנסייה הקדומה. קטעי מקרא יווניים שרדו בקומראן ובמגילת תרי עשר מנחל חבר.