תולדות ישראל והעם היהודי

ציר זמן›התקופה ההלניסטית

שמעון הצדיק (כהן גדול)

−300 – −200

שנים עבריות: 3448–3488 (ג׳תמ״ח–ג׳תפ״ח)

פתיחה בציר הזמן האינטראקטיבי
קבר המערה בירושלים הנקרא מסורתית קברו של שמעון הצדיק, מתוך האנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוז ואפרון, 1906–1913.
קבר המערה בירושלים הנקרא מסורתית קברו של שמעון הצדיק, מתוך האנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוז ואפרון, 1906–1913. · נחלת הכלל · Wikimedia Commons

שמעון הצדיק היה כהן גדול בירושלים שמסכת אבות 1:2 קוראת לו ״משירי כנסת הגדולה״. מימרתו פותחת את שלשלת המסורת הרבנית: ״על שלשה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.״ מזהים אותו או עם שמעון הראשון בן חוניו, שיוספוס (קדמוניות היהודים 12.43) אומר שנקרא ״הצדיק״, או עם שמעון השני, שבן סירא 50 משבח אותו על שתיקן את בית המקדש ואת חומותיו ועל הדרו בצאתו מן ההיכל.

התלמוד (יומא 39א) אומר שבארבעים שנות כהונתו הגדולה עלה גורל ״לה׳״ תמיד בימינו ביום הכיפורים ונר המערבי של המנורה לא כבה, ושחזה את מותו בשנתו האחרונה. מסורת אחרת (יומא 69א) מייחסת לו פגישה עם אלכסנדר הגדול והצלת בית המקדש. תלמידו אנטיגנוס איש סוכו ממשיך את השלשלת (אבות 1:3), וקבר חצוב בסלע בשכונה הירושלמית הקרויה על שמו מושך עולי רגל בל״ג בעומר.

שנים עבריות
3448–3488 (ג׳תמ״ח–ג׳תפ״ח)
מקום
ירושלים
Category
כוהנים גדולים
חלק מתוך
התקופה ההלניסטית

לקריאת הטקסט

באותו זמן

אירועים

כוהן גדול