העלייה החמישית

מ־1929 עד 1939 הגיעו לארץ ישראל כ־250,000 יהודים, הגל הגדול ביותר בתקופת המנדט. פולין שוב שלחה את הרוב, אך אחרי עליית היטלר לשלטון ב־1933 הגיעו כ־60,000 מגרמניה ומאוחר יותר מאוסטריה, רבים במסגרת הסכם העברה, שאיפשר ליהודי גרמניה להציל חלק מנכסיהם בייצוא סחורות גרמניות. האוכלוסייה היהודית עלתה מכ־175,000 ב־1931 לכ־450,000 עד 1939, והעולים הגיעו ליפו ולנמל המים העמוקים החדש של חיפה, שנפתח ב־1933.

ה״יקים״ דוברי הגרמנית הביאו רופאים, עורכי דין, מהנדסים, אדריכלים ומוזיקאים. אדריכלים בעלי הכשרה בבאוהאוס עיצבו את העיר הלבנה של תל אביב, והכנר ברוניסלב הוברמן ייסד ב־1936 את התזמורת שהפכה לפילהרמונית הישראלית, כשארטורו טוסקניני מנצח על קונצרט הפתיחה. העולים הרחיבו את התעשייה, הבנקאות, הרפואה והאוניברסיטאות, ובתקופה הוקמו גם יישובי ״חומה ומגדל״ בן לילה במהלך המרד הערבי.