חיים נחמן ביאליק
1873 – 1934
שנים עבריות: 5633–5694 (ה׳תרל״ג–ה׳תרצ״ד)
פתיחה בציר הזמן האינטראקטיבי
ביאליק נעשה המשורר הלאומי של התחייה העברית, וכתב ברגע שבו לעברית כמעט שאין דוברים חיים והיא חייבת להימתח כדי לשאת רגש מודרני. נשלח לתעד את קישינב ב־1903, וכותב בעיר ההרגה, שאינו מפנה את זעמו אל הרוצחים אלא אל הפסיביות היהודית, והשיר שינה את הטמפרטורה המדינית של דור. הוא ערך גם את ספר האגדה עם רבניצקי, והנגיש את החומר הסיפורי של התלמוד לקוראים רגילים. הוא התיישב בתל אביב, שם ביתו ורעיון עונג שבת שלו נעשו מוסדות קבועים בתרבות העברית החדשה.
- שנים עבריות
- 5633–5694 (ה׳תרל״ג–ה׳תרצ״ד)
- מקום
- תל אביב
- Category
- חכמים, למדנים וסופרים
- חלק מתוך
- התקופה העות׳מאנית
באותו זמן
הברון אדמונד דה רוטשילד1845 – 1934
הנרייטה סולד1860 – 1945
הרב קוק1865 – 1935
(החפץ חיים) רבי ישראל מאיר הכהן קגן1838 – 1933
חיים ויצמן1874 – 1952
החזון איש1878 – 1953
אלברט איינשטיין1879 – 1955
זאב ז׳בוטינסקי1880 – 1940
אחד העם1856 – 1927
מקס נורדאו1849 – 1923