טבח חברון

בשבת, 24 באוגוסט 1929, בעיצומן של מהומות שהוצתו בידי שמועות שווא על כוונת יהודים להשתלט על הר הבית, תקפו המוני ערבים את הקהילה היהודית בחברון, שישבה שם מאות שנים סמוך למערת המכפלה. שישים ושבעה יהודים נרצחו, בהם נשים, ילדים, קשישים ועשרות תלמידי ישיבת סלבודקה (חברון); הרוקח בן־ציון גרשון, שטיפל בחולים ערבים ויהודים כאחד, היה בין ההרוגים. בתים ובתי כנסת נבזזו. כמה משפחות ערביות הסתירו את שכניהן היהודים והצילו עשרות נפשות.

הבריטים פינו את הניצולים לירושלים. כ־35 משפחות שבו בשנת 1931, אך פונו שוב עם פרוץ המרד הערבי ב־1936, והחיים היהודיים בחברון התחדשו רק אחרי 1967. באותו שבוע של מהומות נהרגו 18 יהודים בצפת ו־133 ברחבי הארץ. הטבח נזכר כנקודת מפנה שהשכנעה את היישוב שאין לסמוך על הגנה בריטית, והוא חיזק את ההגנה.