הברון אדמונד דה רוטשילד

הברון אדמונד ג׳יימס דה רוטשילד, הצעיר בבניו של ג׳יימס דה רוטשילד מבית הבנקאות הפריזאי, נולד ב־1845. מ־1882, בשכנועם של הרב שמואל מוהליבר ויוסף פיינברג מראשון לציון, הציל את מושבות העלייה הראשונה הכושלות, ומימן קרקע, בארות, בתים ואגרונומים, וייסד או תמך בראשון לציון, בזכרון יעקב (על שם אביו יעקב), בראש פינה ובמזכרת בתיה (על שם אמו בטי). הוא בנה את יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב והכניס כרמים ויבולים חדשים. ב־1900 מסר את מושבותיו לחברת יק״א, וב־1924 ייסד את פיק״א להמשיך את המפעל. הוא ביקר בארץ חמש פעמים, הראשונה ב־1887, ונודע כ״הנדיב הידוע״.

פקידיו, ששלטו בקפדנות, הכעיסו מתיישבים רבים, אך בלעדיו כנראה לא היו המושבות הראשונות שורדות. הוא מת בפריז ב־1934; ב־1954 הועברו שרידיו ושרידי אשתו אדלייד לקבורה מחדש ברמת הנדיב ליד זכרון יעקב.