מזבח הר עיבל

בשנת 1980 מצא צוות סקר בראשות אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה מבנה אבן במדרון הצפון־מזרחי של הר עיבל, מעל שכם, והמשיך לחפור בו עד 1989. במרכזו עומדת במה מלבנית של אבנים, בגודל כ־9 על 7 מטרים, מלאה שכבות של אפר, אבנים ועצמות שרופות של כבשים וגדיים צעירים זכרים, של בקר ושל יחמורים, ולצדה כבש; חרפושיות וקדרות מתארכות אותה למאות ה־13 וה־12. זרטל זיהה אותה כמזבח שבנה יהושע בהר עיבל (יהושע 8:30–35, על פי דברים 27); אחרים רואים בה בית חווה או מגדל שמירה. בשנת 2019 ניפה צוות בראשות סקוט סטריפלינג בנפה רטובה את ערימות העפר של זרטל, ובשנת 2022 הודיע על לוחית עופרת מקופלת בגודל כ־2 ס״מ על 2 ס״מ, שקרא כטקסט קללה המזכיר את האל יהו.

אילו הקריאה הזאת הייתה עומדת, הלוחית הייתה הטקסט העברי הקדום ביותר הידוע עם שם האל, מימי הכיבוש. אפיגרפים רבים אומרים שאי אפשר לראות אותיות בסריקות שפורסמו, והמאמר מ־2023 שעסק בה זכה לביקורת חריפה; גם המזבח וגם הלוחית עדיין שנויים במחלוקת.