הנביא נתן

נתן היה נביא החצר של המלך דוד. כשדוד רצה לבנות בית לארון, נתן אישר תחילה, ואז באותו לילה קיבל את דבר אלוהים: דוד לא יבנה את בית המקדש, בנו יבנה, ואלוהים יבנה לדוד "בית", שושלת שתתקיים לעולם (שמואל ב׳ 7), היסוד לתקווה המאוחרת למשיח מצאצאי דוד. לאחר ניאופו של דוד עם בת שבע ומות אוריה, סיפר לו נתן את משל העשיר שלקח את כבשת הרש היחידה; כשדוד חרה אפו, ענה לו נתן "אתה האיש!" (שמואל ב׳ 12:7), ודוד התוודה: "חטאתי לה׳". בזקנת דוד, כשאדוניהו הכריז על עצמו מלך, שכנעו נתן ובת שבע את דוד לקיים את שבועתו, ונתן וצדוק הכהן משחו את שלמה אצל מעיין הגיחון (מלכים א׳ 1).

תהילים 51, מזמור התשובה הגדול של דוד, נפתח בכותרת "בבוא אליו נתן הנביא". דברי הימים מציינים "דברי נתן הנביא" אבודים לתולדות מלכות דוד ושלמה (דברי הימים א׳ 29:29, דברי הימים ב׳ 9:29), והמנון "צדוק הכהן" של הנדל, המושר בהכתרות בריטיות מאז 1727, מספר מחדש את משיחת שלמה בידו.