גליל כורש

גליל כורש הוא גליל חרס בצורת חבית, באורך כ־23 ס״מ, החקוק באכדית בכתב יתדות אחרי שכורש הגדול מפרס כבש את בבל בשנת ⁦−539.⁩ הוא נמצא ב־1879 בידי הורמוזד רסאם ביסודות האסגילה, מקדש מרדוך בבבל, ושמור כיום במוזיאון הבריטי. בו מגנה כורש את מלך בבל האחרון, נבונאיד, כרשע, אומר שמרדוך בחר בו והניח לו להיכנס לבבל בלי קרב, ומצהיר שהחזיר את אלי הערים שמעבר לחידקל אל מקדשיהם ו״אסף את כל תושביהם והשיבם למושבותיהם״.

הגליל אינו מזכיר לעולם את יהודה או את היהודים, אך הוא מתאר את אותה מדיניות שעזרא 1 מתעד בצו כורש המתיר ליהודאים לשוב הביתה ולבנות את בית המקדש בירושלים, ושישעיהו 44–45 חוגג, כשהוא קורא לכורש ״רועה״ ו״משיח״ של אלוהים. לעיתים קוראים לו האמנה הראשונה של זכויות האדם, תווית שהיסטוריונים רואים כאנכרוניסטית לכתובת מלכותית מסופוטמית מסורתית. העתק מוצג במטה האו״ם בניו יורק.