מבצע יכין

לאחר עצמאות מרוקו ב־1956 נאסרה הגירת יהודים, והמוסד הישראלי הפעיל רשת חשאית, המסגרת, שהבריחה יהודים החוצה. בינואר 1961 טבעה אל החוף הצפוני האונייה אגוז, סירה קטנה שנשאה מהגרים, ו־44 יהודים טבעו, מה שהסב תשומת לב בין־לאומית. בעקבות כך נערכו שיחות עם המלך החדש חסן השני: תמורת תשלומים שהועברו דרך הארגון האמריקאי HIAS, איפשרה מרוקו בשקט יציאות מאורגנות. בין נובמבר 1961 לאביב 1964 עזבו כ־97,000 יהודים, בספינה ובמטוס דרך אירופה.

המבצע נקרא על שם יכין, אחד משני עמודי הנחושת בפתח בית המקדש של שלמה (מלכים א׳ 7:21), וקורבנות אגוז הועברו לימים לקבורה מחדש בהר הרצל. יהודי מרוקו, הקהילה הגדולה ביותר בצפון אפריקה, עיצבו אחר כך את ערי הפיתוח של ישראל, את פוליטיקה, מוזיקה וחיים דתיים, והמימונה שלהם בתום פסח הפכה לחגיגה לאומית.