ההשקיה בטפטוף המודרנית

מהנדס המים שמחה בלאס, שתכנן כמה מפרויקטי המים הלאומיים הראשונים של ישראל, הבחין בשנות ה־30 שעץ אחד בשורה גדל גדול בהרבה משאר העצים, לצד צינור דולף. כעבור עשורים, עם בוא הפלסטיק הזול, פיתח הוא ובנו ישעיהו מטפטף שבו מעבר ארוך ומפותל האט את המים לטפטוף יציב בלי להיסתם, ורשם עליו פטנט בסביבות 1959. ב־1965 שיתף בלאס פעולה עם קיבוץ חצרים בנגב, ליד באר שבע, והקים את נטפים, שמכרה את מערכותיה הראשונות ב־1966.

בהעברת מים ודשן ישירות לשורשים, ההשקיה בטפטוף מפחיתה דרמטית את צריכת המים לעומת הצפה או ממטרות, מאפשרת גידולים בחול ובקרקעות מלוחות, וסייעה להפוך את הנגב והערבה לשדות חקלאיים. נטפים גדלה לחברת ההשקיה בטפטוף הגדולה בעולם, הפועלת ביותר מ־100 מדינות, והשיטה משמשת היום מהודו ועד קליפורניה.