נשיא יצחק בןצבי

לאחר מותו של ויצמן וסירובו של אלברט איינשטיין לקבל את התפקיד, בחרה הכנסת ביצחק בן־צבי לנשיאה השני של ישראל בדצמבר 1952. הוא נולד בפולטבה ב־1884 ועלה לארץ ישראל ב־1907, היה ממייסדי ארגוני ההגנה בר גיורא והשומר, בנה עם בן־גוריון את תנועת העבודה וכיהן כראש הוועד הלאומי תחת המנדט הבריטי. בנו אלי נפל במלחמת העצמאות ב־1948.

בן־צבי היה הנשיא הראשון שישב בירושלים, והוא קיבל אורחים בצריף עץ צנוע לצד ביתו ברחביה, סימן לסגנון הפשוט שהביא אל התפקיד. היסטוריון של קהילות ישראל במזרח, של השומרונים והקראים, ומייסד המכון הנושא את שמו, פתח את הבית לעולים מכל הגלויות. נבחר מחדש ב־1957 וב־1962, והוא הנשיא היחיד שנבחר שלוש פעמים וגם המכהן הוותיק ביותר, וכיהן עד מותו ב־23 באפריל 1963.