הנביא עידו (יהודה)
−935 – −920
שנים עבריות: 2826–2841 (ב׳תתכ״ו–ב׳תתמ״א)
פתיחה בציר הזמן האינטראקטיביעדו החוזה מוכר רק מספר דברי הימים, המצטט את כתביו כמקורות לשלושה מלכויות: "חזות עדו החוזה על ירבעם בן נבט" למלכות שלמה (דברי הימים ב׳ 9:29), "דברי שמעיה הנביא ועדו החוזה" לרחבעם (דברי הימים ב׳ 12:15), ו"מדרש הנביא עדו" לאביה (דברי הימים ב׳ 13:22). הצירוף האחרון הוא אחד השימושים הראשונים במקרא במילה מדרש, שהתפתחה אחר כך לציין פרשנות חז״ל למקרא.
אף אחת מן היצירות הללו לא שרדה, ואין מצוטטת נבואה שלו. יוספוס (קדמוניות היהודים 8.231) קורא ידון ל"איש האלוהים מיהודה" האלמוני שהתעמת עם ירבעם על המזבח בבית אל (מלכים א׳ 13), והמסורת הרבנית מזהה אותו גם היא עם עדו. הוא שונה מעדו סבו של הנביא זכריה, מימי השיבה מבבל.
- שנים עבריות
- 2826–2841 (ב׳תתכ״ו–ב׳תתמ״א)
- מקום
- ירושלים
- Category
- נביאי יהודה
- חלק מתוך
- ישראל ויהודה
לקריאת הטקסט
- דברי הימים ב י״ג:כ״ב · בעברית בספריא
באותו זמן
הנביא אחיה (ישראל)−940 – −900
המלך רחבעם (יהודה)−930 – −913
המלך ירבעם הראשון (ישראל)−930 – −910
הנביא שמעיה (יהודה)−930 – −920
המלך שלמה−970 – −930