תלמי הראשון (התלמים)

תלמי בן לגוס, שליט צבאי מקדוני ושומר ראשו של אלכסנדר הגדול, תפס את השלטון במצרים אחרי מות אלכסנדר ב־⁦−323,⁩ הכריז על עצמו מלך ב־⁦−305⁩ ונטל את השם סוטר, ״המושיע״. הוא נלחם ביריביו על קואלה־סוריה, הארץ שבין מצרים לסוריה, והבטיח לעצמו את יהודה אחרי קרב איפסוס ב־⁦−301.⁩ יוספוס (קדמוניות היהודים, ספר 12, ונגד אפיון, ספר 1), המצטט את ההיסטוריון היווני אגתרכידס, אומר שתלמי נכנס לירושלים בשבת, כשהיהודים לא רצו להילחם, והוליך שבויים רבים למצרים; איגרת אריסטיאס מציבה את מספרם על 100,000.

תלמי השכין יהודים באלכסנדריה ובמושבות צבאיות ברחבי מצרים, והניח את היסוד לקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות העתיקות. הוא גם ייסד את המוזיאון והספרייה של אלכסנדריה, הרקע שאיגרת אריסטיאס מעניקה לתרגום השבעים בימי בנו תלמי השני. השלטון התלמי ביהודה נמשך כמאה שנה, עד קרב פניאס ב־⁦−200⁩; פפירוסי זנון מסביבות ⁦−259⁩ מראים סוכנים תלמיים עושים עסקים עם טוביה, אציל יהודי בעבר הירדן.