שבטים שמיים מתיישבים בדלתת הנילוס

החל מסוף השושלת ה־12 התיישבו בדלתת הנילוס המזרחית אנשים מן הלבנט, שהמצרים קראו להם «עאמו», אסייתים, במספרים גדלים והולכים. חפירות בתל אדבעה, אבריס הקדומה, בהנהגת מנפרד ביטק משנת 1966, חשפו את יישובם: בתים מסוג סורי, כלי חרס וכלי נשק כנעניים כמו גרזני מקור ברווז, וקברים ובהם חמורים מונחים לפני הקברים. חלקם באו כסוחרים, כרועים או כחיילים, אחרים כמשרתים. חרפושיות מן הדלתה אף נוקבות בשם שליט מקומי, יעקב־הר, שם הבנוי על אותו שורש כמו יעקב, אך זמנו המדויק שנוי במחלוקת.

זהו הרקע שהמקרא מתאר למשפחת יעקב: יוסף מושיב אותם ב«ארץ גשן» וב«ארץ רעמסס» (בראשית 45:10, 47:11), בדלתה המזרחית שבה שכנה אבריס. הוא מסביר גם כיצד זר שמי כמו יוסף יכול היה לעלות לגדולה במצרים לפני ההיקסוס, «שליטי ארצות זרות» שצמחו מאוכלוסייה זו, תפסו את השלטון בצפון הארץ והפכו את אבריס לבירתם.