מדינת היהודים

ב־14 בפברואר 1896 פרסם תאודור הרצל, עיתונאי ומחזאי וינאי, את Der Judenstaat, בכותרת משנה ״ניסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים״. בפחות ממאה עמודים טען שהאנטישמיות תלווה את היהודים לכל מקום שילכו כמיעוט, ושהשאלה היהודית היא שאלה לאומית ומדינית. אפשר לפתור אותה רק במדינה משלהם, המוכרת במשפט הבין־לאומי. הוא הציע ״אגודת היהודים״ שתנהל משא ומתן עם המעצמות ו״חברה יהודית״ שתארגן את המעבר, ושקל את ארגנטינה מול ״מולדתנו ההיסטורית הנצחית״.

החוברת זכתה ללעג מצד רבים והלהיבה אחרים. בתוך שמונה עשר חודשים כינס הרצל את הקונגרס הציוני הראשון בבאזל באוגוסט 1897, שייסד את ההסתדרות הציונית. הרצל כתב ביומנו שייסד את מדינת היהודים בבאזל ושבתוך חמישים שנה יידעו זאת כולם; מדינת ישראל הוכרזה ב־1948. מדינת היהודים נשארת הטקסט המייסד של הציונות המדינית.