אליעזר בןיהודה

אליעזר בן־יהודה נולד בשם אליעזר יצחק פרלמן ב־1858 בלוז׳קי, בבלארוס של ימינו. הוא היה משוכנע שאומה זקוקה לארצה שלה ולשפה מדוברת משלה. ב־1881 התיישב בירושלים עם אשתו דבורה והחליט לדבר בבית עברית בלבד. בנם בן־ציון, לימים איתמר בן־אבי, שנולד ב־1882, נחשב לילד הראשון בעת החדשה שגדל עם עברית כשפת אם. דרך עיתוניו, כגון הצבי, טבע בן־יהודה והפיץ מילים חדשות לחיים המודרניים, ובהן מילון.

ב־1890 ייסד את ועד הלשון, מבשר האקדמיה ללשון העברית של היום. מילונו הגדול, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הושלם בידי אחרים ב־1959, בכרכים רבים מספרם 17. הוא נתקל בהתנגדות עזה, ובכלל זה חרם מצד רבנים מירושלים. ב־1922, זמן קצר לפני מותו, הכיר המנדט הבריטי בעברית כשפה רשמית של הארץ.