טראיינוס (רומא)

טראיינוס, קיסר משנת 98 עד 117, הביא את האימפריה הרומית לשיא גודלה: הוא כבש את דאקיה, סיפח את ממלכת הנבטים כפרובינקיה ערב בשנת 106, ומ־114 פלש לפרתיה, לכד את קטסיפון והגיע למפרץ הפרסי. בעת שהיה במזרח, בשנים 115–117, קמו יהודי קירנאיקה, מצרים, קפריסין ומסופוטמיה נגד רומא. קסיוס דיו (68.32) ואוסביוס (ההיסטוריה הכנסייתית 4.2) מתארים את הלחימה: מורדי קירנה, בראשות לוקואס (שנקרא אנדריאס), צעדו למצרים, וזיכרון חז״ל מציין את חורבן בית הכנסת הגדול של אלכסנדריה. טראיינוס שלח את מרקיוס טורבו לדכאם, והגנרל המאורי שלו לוסיוס קוויטוס טבח ביהודי מסופוטמיה ואחר כך נעשה מושל יהודה.

השם היהודי למרד, ״מלחמת קיטוס״, בא מקוויטוס. הקהילות היהודיות הקדומות של מצרים וקירנה כמעט נמחו, וקפריסין אסרה על יהודים להיכנס לאי. טראיינוס מת בשנת 117 בדרכו חזרה לרומא. יורשו הדריאנוס ויתר על הכיבושים במזרח, ובימיו יבוא מרד בר כוכבא.