שמעון בר כוכבא

שמעון בן כוסיבא הנהיג את המרד היהודי הגדול האחרון ברומא, בשנים 132 עד 135. מכתביו, שנמצאו במדבר יהודה, חתומים «שמעון בר כוסבא נשיא ישראל». רבי עקיבא קרא לו בר כוכבא, «בן הכוכב», וקרא את הפסוק «דרך כוכב מיעקב» (במדבר 24:17) כנבואה עליו; רבי יוחנן בן תורתא השיב: «עקיבא, יעלו עשבים בלחייך ועדיין לא יבוא בן דוד» (תלמוד ירושלמי, תענית 4:5). המורדים החזיקו בחלק גדול מיהודה למעלה משלוש שנים, ניהלו מנגנון שלטון שהשכיר קרקעות, וטבעו מחדש מטבעות רומיים עם הכתובות «שנה אחת לגאולת ישראל» ו«לחירות ירושלים», חלקם עם חזית בית המקדש.

הדריאנוס הביא את מצביאו הטוב ביותר, יוליוס סוורוס, מבריטניה. קסיוס דיו (69.12–14) מדווח על 50 מבצרים ו־985 כפרים שנחרבו ו־580,000 גברים שנהרגו בקרב. המעוז האחרון, ביתר, מדרום־מערב לירושלים, נפל בתשעה באב (משנה, תענית 4:6). חכמים מאוחרים הפכו את שמו לבר כוזיבא, «בן הכזב», בשל התקוות שנכזבו, ואילו ישראל המודרנית זוכרת אותו כגיבור בל״ג בעומר.