אלחאכים בעמר אללה (פאטמי)

אלחאכים בעמר אללה נעשה הח׳ליף הפאטמי השישי בקהיר בשנת 996, בגיל אחד עשרה, ושלט במצרים, בסוריה ובארץ ישראל. בעשור הראשון של שנות ה־1000 פנה נגד בני החסות הלא־מוסלמים. יהודים ונוצרים חויבו ללבוש שחור ולתלות על צווארם סימני היכר, ונאסר עליהם לרכוב על סוסים ולהחזיק משרתים מוסלמים. בשנת 1009 ציווה להרוס את כנסיית הקבר בירושלים, ובשנים שאחר כך נהרסו בתי כנסת וכנסיות בכל ארצותיו. רבים המירו דתם בלחץ.

בשנותיו האחרונות שינה כיוון: מי שהוכרחו להמיר דתם הורשו לשוב לאמונתם, ואפשר היה לבנות מחדש בתי תפילה. בפברואר 1021 יצא על סוסו אל גבעות המוקטם שמחוץ לקהיר ולא נראה עוד; האמונה הדרוזית רואה בו התגלמות של האלוהי. רדיפתו הייתה חריגה בתקופה שבה פרחו יהודי פוסטאט, אך חורבן כנסיית הקבר נזכר באירופה בין התלונות שמאחורי מסעי הצלב.