הרודוטוס

בשנת ⁦−450⁩ בקירוב, בעת שהלבנט היה תחת שלטון פרסי, תיאר ההיסטוריון היווני הרודוטוס את הארצות שבין פיניקיה למצרים. לאזור החוף הזה הוא משתמש בשם הגאוגרפי היווני פלאיסטינה (Palaistinê), שמקורו מיוחס בדרך כלל לפלשתים שישבו שם פעם, והוא מדבר על ״הסורים של פלאיסטינה״ (היסטוריה 2.104, 3.91, 7.89). הוא אינו מציין מדינה או עם מובחן בשם זה, וגם אינו משתמש בו לגבי האוכלוסייה היהודית. המינוח שלו רופף ולעתים אינו עקבי: בקטע אחד (7.89) הוא מותח את פלאיסטינה על כל החוף מפיניקיה ועד מצרים.

בו בזמן, עדויות עצמאיות (ספרי עזרא ונחמיה, פפירוסי יב ומטבעות יהוד) מזהות את המולדת היהודית סביב ירושלים כיהוד, המחוז הפרסי שירד מממלכת יהודה. הרודוטוס אינו מזכיר במפורש את יהוד או יהודה, את ירושלים, את ישראל או את היהודים, אף שכתב באותה תקופה פרסית; מאות שנים אחר כך טען יוספוס (נגד אפיון 1.168–171) שה״סורים של פלאיסטינה״ הנימולים, שהוזכרו ב־2.104, חייבים היו להיות היהודים. לפיכך תיאורו הוא עדות בעלת ערך לאופן שבו קרא סופר יווני לחוף, אך אין בו עדות לכך שיהודה שונתה או שישות מדינית אחרת באה במקומה. השם הרומי הרשמי סוריה פלשתינה (Syria Palaestina) הופיע רק מאות שנים מאוחר יותר, כשהדריאנוס כפה אותו על מחוז יהודה אחרי שריסק את מרד בר כוכבא (132–135).