רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי היה תלמידו הצעיר ביותר של הלל (סוכה 28א) והוביל את הלימוד היהודי דרך חורבן בית המקדש השני. התלמוד (גיטין 56א–ב) מספר שבמצור הרומי על ירושלים הבריחו אותו תלמידיו רבי אליעזר ורבי יהושע בארון מתים. כשהובא לפני אספסיאנוס, הוא ברך אותו כקיסר, וכשהגיעה הבשורה על מינויו נענה אספסיאנוס לבקשתו: ״תן לי יבנה וחכמיה, ושושלת רבן גמליאל, ורופאים לרפא את רבי צדוק.״

ביבנה בנה מחדש את החיים היהודיים בלי בית המקדש. תקנותיו כללו תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת בכל מקום שישב בו בית דין, ונטילת לולב בכל שבעת ימי סוכות בכל מקום ״זכר למקדש״ (משנה ראש השנה 4:1–3). פרקי אבות 2:8 מונה את חמשת תלמידיו הגדולים ואת מימרתו: ״אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת.״ על ערש דווי בכה, לא בטוח איזו דרך מצפה לו, וברך את תלמידיו שתהא יראת שמים עליהם כמורא בשר ודם (ברכות 28ב).