תתמקלע עוזי

העוזי תוכנן אחרי מלחמת העצמאות בידי עוזיאל גל, יליד וימאר ב־1923 בשם גוטהרד גלאס, שגדל בקיבוץ יגור והצטרף להגנה. ב־1943 תפסו אותו הבריטים כשהוא נושא נשק ודנו אותו לשבע שנות מאסר בכלא עכו, שם המשיך ללמוד הנדסה ולעבוד על תכנוני נשק; הוא זכה לחנינה ב־1946. תת־המקלע שלו היה קטן, פשוט וזול לייצור מפלדה מוטבעת. בריחו הטלסקופי עוטף את הקנה, כך שהמחסנית נכנסת בתוך אחיזת האקדח. הוא גבר על תכנונים מתחרים בניסויי הצבא, אומץ ב־1951, הגיע ליחידות המיוחדות של צה״ל ב־1954 וחולק לכל הצבא שנתיים אחר כך; לראשונה ראה קרב במלחמת סיני ב־1956. גל ביקש שלא ייקרא על שמו, אך לשווא.

העוזי, שיוצר בתעשייה הצבאית של ישראל, הפך לייצוא הנשק הגדול הראשון של המדינה הצעירה ונמכר ליותר מ־90 מדינות; משנות ה־1960 עד שנות ה־1980 נמכרו לצבאות ולכוחות משטרה יותר עוזים מכל תת־מקלע אחר. ב־1958 היה גל הראשון שקיבל את פרס ביטחון ישראל, מידי בן־גוריון.