אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין נולד באולם ב־1879, עבד בברלין מ־1914 וזכה בפרס נובל בפיזיקה לשנת 1921. בברלין משך אותו קורט בלומנפלד אל הציונות, והוא ראה בה הגנה על כבודם של היהודים מפני האנטישמיות. באפריל 1921 נסע לארצות הברית עם חיים ויצמן כדי לגייס כסף לאוניברסיטה העברית המתוכננת בירושלים. בפברואר 1923 ביקר בארץ, נשא את ההרצאה המדעית הראשונה בהר הצופים, ופתח אותה במילים אחדות בעברית, ביקר בטכניון והוכתר כאזרח כבוד של תל אביב. הוא ישב בוועד הנגידים הראשון של האוניברסיטה העברית. ב־1933, עם עליית הנאצים לשלטון, השתקע בפרינסטון, ושם מת ב־1955.

כשנשיא המדינה חיים ויצמן מת בנובמבר 1952, הציעה ממשלת בן־גוריון לאיינשטיין את נשיאות ישראל. הוא סירב, וכתב שחסרים לו הכישרון והניסיון להתמודד עם בני אדם ועם תפקידים רשמיים. את כתביו הוריש לאוניברסיטה העברית, ששומרת את ארכיון אלברט איינשטיין.