הספר הלבן הבריטי

הספר הלבן, שפרסם ב־17 במאי 1939 שר המושבות מלקולם מקדונלד, הגביל את העלייה היהודית ל־75,000 איש בחמש שנים, ולאחר מכן כל עלייה נוספת תחייב הסכמה ערבית. הוא הגביל רכישות קרקע בידי יהודים, באמצעות תקנות העברת הקרקעות של 1940, והציע מדינה עצמאית בתוך עשר שנים עם רוב ערבי קבוע — למעשה זנח את הבטחת הצהרת בלפור לבית לאומי ליהודים. ועדת המנדטים הקבועה של חבר הלאומים קבעה שהוא אינו עולה בקנה אחד עם המנדט.

הוא בא שנה אחרי ועידת אוויאן, שהראתה שמעט מדינות יקבלו פליטים יהודים, וסגר את שערי ארץ ישראל בדיוק כשהשואה החלה. תגובתו של דוד בן־גוריון נעשתה מפורסמת: ״נילחם במלחמה כאילו אין ספר לבן, ונילחם בספר הלבן כאילו אין מלחמה״. המדיניות הזינה את עלייה ב׳, ואחרי 1945 הצית אותה המאבק היהודי המזוין בשלטון הבריטי.