הפלמ״ח

הפלמ״ח הוקם במאי 1941 בראשות יצחק שדה כזרוע המחץ המגויסת הקבועה של ההגנה, בשיתוף פעולה עם הבריטים כשנראה היה שהתקדמות גרמנית בצפון אפריקה לעבר ארץ ישראל שבשליטה בריטית עלולה להתממש. מכיוון שהיישוב לא יכול היה לממן צבא סדיר, לוחמיו חיו והתאמנו בקיבוצים, ועבדו חלק מכל חודש כדי לשלם עבור שירותם, וכך קיבל הכוח אופי שוויוני וסוציאליסטי יוצא דופן. הוא פיתח את היכולות העילית של היישוב, ובהן פשיטות קומנדו, חבלה, היחידה הימית (הפלי״ם) והיחידה האווירית, וכן את המסתערבים דוברי הערבית, ומילא תפקיד מכריע בקרבות הגורליים של 1948, ובכלל זה פתיחת הדרך לירושלים בעזרת חטיבת הראל שלו. בן־גוריון פירק את הפיקוד העצמאי שלו בסוף 1948, משלא רצה להניח לכוח מובחן פוליטית בתוך הצבא הלאומי, וההחלטה נותרה אחת המחלוקות הכואבות ביותר של התקופה.