הפרהוד בבגדאד

ב־1–2 ביוני 1941, בחג השבועות, תקפו אספסוף, חיילים ומיליציות נוער את יהודי בגדאד בחלל השלטוני שנוצר עם קריסת ממשלתו הפרו־נאצית של רשיד עלי אל־גילאני, בעוד הכוחות הבריטיים ממתינים מחוץ לעיר. שנים של תעמולה נאצית, שהפיצו השגריר הגרמני פריץ גרובה ומופתי ירושלים הגולה חאג׳ אמין אל־חוסייני, הכשירו את הקרקע. הנתונים הרשמיים מנו כ־180 יהודים הרוגים, ואילו הערכות הקהילה היו גבוהות יותר; מאות נפצעו ומאות בתים וחנויות נבזזו. כמה שכנים מוסלמים הסתירו יהודים והצילו אותם.

הפרהוד (״ביזה אלימה״) ניפץ את ביטחונה של קהילה ששורשיה נעוצים בגלות בבל של ⁦−586,⁩ מקום משכנו של התלמוד הבבלי. צעירים יהודים פנו אל מחתרות ציוניות ואל הגנה עצמית, ובתוך עשור עזבו כמעט כל כ־135,000 יהודי עיראק, רובם במבצע עזרא ונחמיה. הוא נזכר ב־30 בנובמבר, יום הזיכרון בישראל ליציאת היהודים ולגירושם מארצות ערב ומאיראן.