הקרן הקיימת לישראל

הקרן הקיימת לישראל (קק״ל) נוסדה ב־29 בדצמבר 1901 בקונגרס הציוני החמישי בבאזל, ומימשה הצעה שהעלה לראשונה הפרופסור הרמן שפירא ב־1897. מטרתה הייתה לרכוש קרקעות בארץ ישראל כקניין נצחי של העם היהודי, שיוחכרו למי שעובדים אותן ולא יימכרו לעולם. שמה העברי לקוח מן המשנה (פאה 1:1), שם ה״קרן״ של המעשים הטובים ״קיימת״ לעולם הבא. ב־1904 הציע חיים קליינמן, פקיד בנק מנדבורנה שבגליציה, בעיתון הציוני ״די וועלט״ להציב קופסת צדקה בכל בית יהודי, והקופסה הכחולה הפכה לסמל של הציונות במיליוני בתים.

הקרן קנתה את הקרקע לדגניה, הלוותה כסף לאחוזת בית, ראשיתה של תל אביב, ומשנת 1908 נטעה יערות. ב־1922 העבירה את משרדה הראשי לירושלים. חלק גדול מהאדמה שעליה צמח היישוב נקנה בפרוטותיה, והקק״ל מנהלת עד היום יערות וקרקעות בישראל.