תוכנית אוגנדה

ב־1903, אחרי הפוגרום בקישינב, הציע שר המושבות הבריטי ג׳וזף צ׳מברליין לתאודור הרצל קרקע להתיישבות יהודית אוטונומית במזרח אפריקה הבריטית, ברמת אואסין גישו שבקניה של ימינו, שנקראה אז ״הצעת אוגנדה״. מכתב ממשרד החוץ הבריטי הוקרא בקונגרס הציוני השישי בבאזל באוגוסט 1903. הרצל הציג את ההצעה כמקלט זמני ולא כתחליף לציון, והקונגרס החליט ברוב של 295 מול 178 לשלוח ועדה שתבדוק את השטח. צירים רוסים רבים, ובהם צירי קישינב, יצאו במחאה מן האולם. הרצל סגר את הקונגרס כשהוא מרים את ידו ומצטט את תהלים 137: ״אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני״.

המחלוקת כמעט פילגה את התנועה. הוועדה דיווחה שהשטח אינו מתאים, וב־1905 דחה הקונגרס הציוני השביעי את ההצעה ואת כל התיישבות מחוץ לארץ ישראל. ישראל זנגוויל ותומכיו עזבו כדי להקים את הארגון הטריטוריאליסטי היהודי. המשבר אישר שהציונות פירושה ציון.