הפוגרום בקישינב

ב־19–20 באפריל 1903, בחג הפסחא, תקפו המונים את יהודי קישינב, בירת בסרביה באימפריה הרוסית. האלימות הוסתה בידי העיתון האנטישמי בסרבץ של פבל קרושבן, שהפיץ עלילת דם על רצח נער נוצרי. בשני ימים נהרגו 49 יהודים, מאות נפצעו, נשים נאנסו, וכ־700 בתים ו־600 חנויות נבזזו או נהרסו, בעוד המשטרה והחיילים עמדו מנגד רוב היום הראשון.

צילומים ודיווחים עוררו זעקה באירופה ובארצות הברית. המשורר חיים נחמן ביאליק, שנשלח לאסוף עדויות, כתב ״בעיר ההרגה״, שגינה את פסיביות הקורבנות ואת הרוצחים כאחד. השיר עורר קבוצות הגנה עצמית יהודיות ברחבי רוסיה, ובהן צעירים שהמשיכו אחר כך לעלייה השנייה. הפוגרום הזין גם את הדחיפות מאחורי תוכנית אוגנדה של 1903 שנדונה בקונגרס הציוני השישי.