משנה ברורה

״משנה ברורה״ הוא פירושו של רבי ישראל מאיר הכהן קגן, החפץ חיים, על אורח חיים, חלק השולחן ערוך העוסק בחיי היומיום, בתפילה, בברכות, בשבת ובמועדים. הוא כתב אותו ברדון, שבה ניהל את ישיבתו, ופרסם אותו בשישה כרכים, הראשון ב־1884 והאחרון ב־1907. על כל סעיף בשולחן ערוך וברמ״א הוא אוסף את פסיקות האחרונים, כגון המגן אברהם, הגאון מווילנה וחיי אדם, ופוסק. שני פירושים נוספים מודפסים באותו עמוד: ״ביאור הלכה״, הדן בשאלות קשות בהרחבה, ו״שער הציון״, הנותן את המקורות.

ברור, מעשי ויסודי, נעשה המשנה ברורה הסמכות המקובלת להלכה יומיומית אצל רוב יהודי אשכנז. הוא נלמד בישיבות, במחזורי לימוד יומיים, ובידי מי שמעיינים בו בשאלות תפילה ושבת. יחד עם ״חפץ חיים״ שלו על הלכות לשון הרע, הוא הסיבה שבגללה שמו של רבי קגן ידוע כמעט בכל בית שומר מצוות.