משה הס

משה הס נולד בבון ב־1812 וגדל בקלן. הוא היה מהסוציאליסטים הגרמנים הראשונים; הוא סייע לגייס את פרידריך אנגלס לקומוניזם ועבד עם קרל מרקס בשנות ה־1840, וקיבל את הכינוי ״הרב הקומוניסט״. עלילת הדם בדמשק ב־1840 כבר זעזעה את אמונתו בהתבוללות. ב־1862, בהשראת התחייה הלאומית האיטלקית, פרסם את רומא וירושלים: השאלה הלאומית האחרונה.

בו טען שהיהודים הם אומה, שהאנטישמיות לא תיעלם עם ההתבוללות, ושעל היהודים לבנות מחדש קהילייה בארץ ישראל המבוססת על צדק חברתי. הספר מצא קוראים מעטים בזמנו, אך הרצל כתב אחר כך שהס אמר הכול לפניו. הס מת בפריז ב־1875; ב־1961 נקברו עצמותיו מחדש בבית הקברות של כנרת, ומושב כפר הס נושא את שמו.