מגילת עין גדי

בשנת 1970 מצאו ארכאולוגים שחפרו בבית הכנסת העתיק של עין גדי, בחוף המערבי של ים המלח, שברי מגילה חרוכים בשרידי ארון הקודש, שנשרפו כשהכפר נהרס באש במאה ה־6. המגילה הייתה גוש פחם שאי אפשר היה לפתוח. בשנת 2015 סרקה אותה רשות העתיקות במיקרו־סי־טי, וצוותו של ברנט סילס מאוניברסיטת קנטקי «פרש אותה וירטואלית» שכבה אחר שכבה במחשב וחשף את הפרקים הראשונים של ספר ויקרא; התוצאות פורסמו ב־2016.

הטקסט העיצורי והפסקאות שלה זהים לנוסח המסורה המשמש בספרי תורה היום, עדות לנאמנות שבה הועבר הטקסט. תיארוך פחמן־14 הצביע על המאה ה־3 או ה־4, ואילו כתב היד רמז למאה ה־1 או ה־2; כך או כך זו מגילת התורה הקדומה ביותר שנמצאה מאז מגילות ים המלח. אותה שיטה שימשה אחר כך לקריאת פפירוסים מפוחמים מהרקולנאום.