ריש לקיש

רבי שמעון בן לקיש, ריש לקיש, היה חכם בארץ ישראל במאה ה־3 בעל עבר יוצא דופן. התלמוד (בבא מציעא 84א) מספר שהיה פעם שודד: כשראה את רבי יוחנן רוחץ בירדן, זינק אחריו לנהר, ורבי יוחנן אמר לו: «חילך לאורייתא». השיב ריש לקיש: «שופרך לנשי», ורבי יוחנן הבטיח לו את אחותו לאישה אם ישוב בתשובה וילמד. בקטע אחר נאמר שמכר את עצמו לזירת הגלדיאטורים (גיטין 47א). הוא נעשה לאחד מגדולי החכמים בטבריה.

שותפות הלימוד ביניהם הפכה לשם דבר: בכל פעם שאמר רבי יוחנן הלכה, העלה ריש לקיש עשרים וארבע קושיות והוציא עשרים וארבע תשובות. היא הסתיימה בטרגדיה לאחר ויכוח על השאלה מאימתי כלי ברזל כגון סכינים מקבלים טומאה, שבו לעג לו רבי יוחנן: «לסטאה בלסטיותיה ידע»; ריש לקיש חלה ומת, ושותפו מת מצער. מאמרותיו: «אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות» (סוטה 3א).