הארי טרומן (ארצות הברית)

הארי טרומן נעשה ב־12 באפריל 1945 לנשיא ה־33 של ארצות הברית, עם מות פרנקלין רוזוולט, וכיהן עד ינואר 1953. אחרי המלחמה קרא את דו״ח ארל הריסון על הניצולים היהודים במחנות העקורים ולחץ על בריטניה להתיר ל־100,000 מהם להיכנס לארץ ישראל המנדטורית, וב־1947 תמך בתוכנית החלוקה של האו״ם. במארס 1948 שכנע אותו ידידו הוותיק ושותפו העסקי לשעבר אדי ג׳ייקובסון לקבל את חיים ויצמן בבית הלבן. ב־14 במאי 1948, בשעה 6:11 בערב שעון וושינגטון, אחת־עשרה דקות אחרי שמדינת ישראל קמה, הכיר בה טרומן, בניגוד לעצתו של מזכיר המדינה שלו, ג׳ורג׳ מרשל.

ארצות הברית הייתה המדינה הראשונה שהכירה בישראל; ההכרה המלאה דה יורה באה ב־31 בינואר 1949. ב־1953, כשהציגו אותו באסיפה בניו יורק כאיש שעזר להקים את מדינת ישראל, השיב טרומן, כפי שמסופר: ״מה זאת אומרת ׳עזר להקים׳? אני כורש, אני כורש״, והשווה את עצמו למלך הפרסי שהתיר לגולים לשוב לציון.