ועידת סן רמו

מ־19 עד 26 באפריל 1920 התכנסה המועצה העליונה של בעלות הברית, בראשות ראשי ממשלות בריטניה, צרפת ואיטליה, דיוויד לויד ג׳ורג׳, אלכסנדר מילראן ופרנצ׳סקו ניטי, בוילה דבצ׳אן בסן רמו כדי לחלק את הארצות העות׳מאניות לשעבר. ב־25 באפריל העניקה לבריטניה את המנדט על ארץ ישראל ועל מסופוטמיה, ולצרפת את סוריה ולבנון. ההחלטה שילבה את הצהרת בלפור במנדט: בריטניה תהיה אחראית ליישום הקמת בית לאומי לעם היהודי. חיים ויצמן ונחום סוקולוב נכחו מטעם ההסתדרות הציונית, וקהילות יהודיות בכל העולם ערכו חגיגות.

סן רמו הפכה הבטחה בריטית מימי המלחמה להתחייבות במשפט הבינלאומי. חבר הלאומים אישר את נוסח המנדט ביולי 1922, והוא נכנס לתוקף ב־1923. ימים ספורים אחרי הוועידה מונה הרברט סמואל לנציב העליון הראשון, והמינהל האזרחי של המנדט הבריטי החל ב־1 ביולי 1920.