יציאת היהודים מארצות ערב

אחרי הכרזת מדינת ישראל ב־1948 נעקרו קהילות יהודיות שישבו ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה עד 2,500 שנה. כ־850,000 יהודים עזבו את הארצות הערביות בשלושת העשורים שלאחר מכן. בעיראק, אחרי הפרהוד של 1941 והחוקים החדשים של 1950 ו־1951, עזבו כמעט בבת אחת כ־120,000 יהודים במבצע עזרא ונחמיה, וויתרו על אזרחותם ועל רכושם. כמעט כל יהודי תימן, כ־49,000, הוטסו במבצע על כנפי נשרים. מהומות, גירושים ממצרים אחרי 1956 ושנים של אפליה רוקנו קהילות עתיקות מקזבלנקה ועד דמשק. יהודי איראן, כ־80,000 במספרם, עזבו ברובם אחרי המהפכה של 1979.

כ־650,000 מהם הגיעו לישראל, רבים מהם תחילה למחנות המעבר של האוהלים וצריפי הפח, המעברות, ואחר כך לעיירות פיתוח חדשות; צאצאיהם מהווים קרוב למחצית מיהודי ישראל. בתים, בתי כנסת ובתי קברות נותרו מאחור. מאז 2014 ישראל מציינת את ה־30 בנובמבר כיום הזיכרון ליציאת יהודי ארצות ערב ואיראן ולגירושם.