מדינת ישראל

מדינת ישראל הוכרזה ב־14 במאי 1948 בידי דוד בן־גוריון במוזיאון תל אביב בשדרות רוטשילד, עם סיום המנדט הבריטי ובעקבות תוכנית החלוקה של האו״ם מ־1947. מנקודת מבט יהודית, זה היה חידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל לאחר כמעט אלפיים שנה בלי מדינה יהודית עצמאית. מיד לאחר העצמאות פלשו לישראל צבאות מצרים, עבר הירדן, סוריה, עיראק ולבנון במלחמת ישראל–ערב ב־1948, אך היא שרדה והתבססה כאומה חדשה. המדינה הפכה למקלט לניצולי השואה וליהודים שגורשו או נמלטו מארצות ערב והאסלאם.

תולדות ישראל מאז 1948 כללו מלחמות, גלי עלייה, שינויים טריטוריאליים, הסכמי שלום וסכסוך מתמשך עם מדינות שכנות ועם ארגונים חמושים כמו אש״ף, חמאס וחיזבאללה. בין הרגעים המרכזיים: מלחמת ששת הימים ב־1967, שבה כבשה ישראל את מזרח ירושלים, יהודה ושומרון, עזה, סיני ורמת הגולן; מלחמת יום הכיפורים ב־1973; השלום עם מצרים ב־1979 ועם ירדן ב־1994; והוויכוחים המתמשכים על ביטחון, גבולות, דת, דמוקרטיה וזהות. מדינת ישראל מייצגת את שובה של העצמאות המדינית היהודית בעת החדשה, את תחיית העברית כשפה לאומית ואת הבמה המרכזית של ההיסטוריה היהודית בעת החדשה.