התקווה

נפתלי הרץ אימבר, משורר עברי מזלוצ׳וב שבגליציה, כתב את השיר ״תקוותנו״ בסביבות 1877–78 בעת שהותו ביאשי שברומניה. הוא הודפס לראשונה בקובץ שלו ״ברקאי״ בירושלים ב־1886. ב־1888 הלחין שמואל כהן, מתיישב בראשון לציון, את הבית הראשון והפזמון על לחן שעובד משיר העם הרומני ״Carul cu boi״, והוא התפשט במושבות ואחר כך בתנועה הציונית. הוא הושר בקונגרסים הציוניים ואומץ כהמנון התנועה בקונגרס השמונה עשר ב־1933. הפזמון המקורי דיבר על שיבה ״לארץ אבות, עיר בה דוד חנה״; הנוסח המושר היום אומר ״להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים״.

ניצולים שרו אותו בברגן־בלזן ימים אחדים אחרי השחרור באפריל 1945, והוא סגר את הטקס שהכריז על מדינת ישראל ב־14 במאי 1948. הכנסת קבעה אותו כהמנון הלאומי הרשמי בחוק ב־2004.